צ’יוואווה

גובה הבוגר: 15-23 ס”מ
משקל הבוגר: 0.5-3 ק”ג
אופי: מלא חיים
מוצא: אמריקה התיכונה (מקסיקו)

יש סברות שמקורו של גזע זעיר זה, בעל אוזני העופר הזקורות, בסין – שממנה הובא למקסיקו. הוא נחשב לקטן בגזעים הרשומים, ונושא את שמו של הגדול במחוזות מקסיקו. הסברה הרווחת שמקורו של גזע מקורי שבוית בידי הטולטקים ופסלונים של כלבי שעשועים שנקראו אז “טצ’יצ’י”, המזכירים עד מאוד את הצ’יוואווה. ראשו עשוי בתבנית ייחודית, ואת זנבו הארוך הוא נושא גבוה, כמניף דגל או בחצי עיגול. הצ’יוואוה עירני, מהיר תוגבה, מלא חיים ואמיץ. למרות ממדיו הזעירים, שבגללם נשקפת לו סכנה בכל פעם שאדם מתהלך סביבו, יסתער על אורח לא קרוא בנביחות עזות כמי שמתכוון להגן על ביתו ועל משפחתו גם במחיר חייו. הוא עשוי לרעוד מפני שנתקף התרגשות, אבל גם מפני שהוא רגיש לקור. שני תת-גזעים מובחנים בפרוותם: בעלי שיער חלק, קצר, מבהיק; ובעלי שיער ארוך יותר, משיי, חלק או גלי במקצת, מנוצה באוזניים, בזנב ובצידן האחורי של הרגליים. השיער הארוך יותר הוא תוצאה של הכלאה. אין לצ’יוואווה צבע שליט, אבל הנפוץ הוא חום בהיר עד אדמדם. בדרך כלל משקלו קילו עד שניים; אבל ייתכנו בוגרים במשקל חצי קילו.